Comment on Haaretz editorial on 1-1-09

בתגובה לכתבה: מאמר המערכת | שעתה של הדיפלומטיה
	שם השולח:	אהרן מיטל
	עיר:	ניו יורק
	כתובת דוא"ל:	ameytahl@bostonlaserinc.com
	כותרת התגובה:	ללחום בחמאס ולדבר איתו.
	הפצצות חיל האויר ומודיעין מוטטו את שלטון חמאס בעזה. ההתמוטטות המהירה הזאת הפתיעה את ישראל. אין תשובה חדה וברורה לשאלה מה עכשיו. קשה מאד לראות מי יכול להחליף את חמאס ואיזה תפקיד יכולה וצריכה ישראל למלא בתהליך הזה. פעולה קרקעית, ככל שתהיה מוצלחת ומרשימה רק תחריף את הדילמה. פיתרונות דיפלומטיים נראים מסוכבים לא פחות מהאופציות הקרקעיות. ישראל צריכה לנצל את הזמן הקצר שעומד לרשותה לשיחות ישירות וחשאיות עם חמאס ואולי גם איראן בלא להפסיק רמה "בינונית" של לחימה. הבחירות בפתח, רצונו של אולמרט למחוק את כשלונו במלחמת לבנון השניה ולנקום בברק שסילק אותו, שאיפתה של לבני לנישה בין מופז ונתניהו מסבכים את המצב, אולם שיח כזה בתמיכה של צרפת ובהסכמה של ארצות הברית ואולי גם של מצרים הוא אפשרי.

Comment on New York Times editorial on Gaza on 12-30-08

91.

December 30, 2008 6:55 am

Link

Hamas is an outpost of Iran in this part of the world. Israel has certainly made many mistakes in dealing with the Palestinians and the Arab world, however the rocket terror of Hamas is not a response to any of them. It started three years ago immediately after Israel abandoned the Gaza strip. It is difficult to see any advantage it brings to Palestinians in Gaza. Hamas under the leadership of Iran acts first of all against Egypt, Jordan, Palestinian Authority and many other Arab states. The Israeli invasion is a threat against Iran and because of that may result in an opportunity for relatively stable cease fire. The Iran government, in spite of its antisemitic rhetoric and sponsoring of terror, could be practical too.

This post is written not from Vestal, New York, but for a change, from Ashdod, Israel.

— Aharon Meytahl, Vestal, New York

Recommend Recommended by 1 Reader

Comment on Amira Hess on Israeli pleasures on 12-30=08

בתגובה לכתבה: עמירה הס | כך אנחנו אוהבים אותם
	שם השולח:	אהרן מיטל
	עיר:	ניו יורק
	כתובת דוא"ל:	ameytahl@bostonlaserinc.com
	כותרת התגובה:	מתפללים לעונג
	ישראל הייתה רוצה להתענג על מסר השלום מעזה, על שידורי שלום של הטלוויזיה של חמאס, על זהירות מופלגת שלא לפגוע באזרחים חפים מפשע, על העדר שנאה, גזענות ואנטישמוית בהתבטאויות של מנהיגי הרצועה, על פתיחות לרעיונות שונים, על אחות אחים כלפי כל פלסטינאי ופלסטינאי. ישראל מתפללת לאלה. באין ברירה אולי תשיג אותם בקני טנקים.

Comment on Haaretz editorial on 12-29-08

בתגובה לכתבה: מאמר המערכת | להתגונן, לא לפלוש
	שם השולח:	אהרן מיטל
	עיר:	ניו יורק
	כתובת דוא"ל:	ameytahl@bostonlaserinc.com
	כותרת התגובה:	לדבר עם טהרן
	היעד של ישראל הוא שקט מוסכם בגבול הדרום. על פני הדברים לא ברור מי הוא השותף האפשרי להסכם כזה. ההתבטאויות של נסראללה אמתמול מעידות עוד פעם שהן חיזבאללה והן חמאס פועלות לפי ההנחיות של איראן. העובדה הזאת מסבירה גם את עצם השימוש בקסאמים נגד ישראל שכן קשה לראות בהם אינטרס פלסטיני כל שהוא. ההפתעה של חמאס, ככל הפתעה אחרת מהסוג הזה לא נבעה מהטעייה כזאת או אחרת אלא מכשלון ראייה אסטרטגית, איראן לא העריכה כראוי את יכלתה ורצונה של ישראל. היא גם הגורם היחיד שלו היכולת להשליט שקט בדרום. היא תעשה זאת רק אם תעמוד לפני סכנה מוחשית של סילוק החמאס מהרצועה. רק איום אמין של פעולה קרקעית אפשר ויביא אותה להסכם. ישראל צריכה אפוא להתמיד באיום כזה ובמקביל לנהל דיאלוג ישיר עם טהרן.

Comment on Avirama Golan on Netanyahu on 12-28-08

בתגובה לכתבה: אבירמה גולן | נתניהו? תאמינו לו
	שם השולח:	אהרן מיטל
	עיר:	ניו יורק
	כתובת דוא"ל:	ameytahl@bostonlaserinc.com
	כותרת התגובה:	חמאס וימין
	הימין הקיצוני וחמאס הם השתקפות ראי האחד של חברו. שניהם היו רוצים לסלק את העם שאינם רוצים בו בטרנספר כזה או אחר. הטרנספר איננו מעשי ולכן לפי שתי השיטות הפיתרון יהיה מדינה דו לאומית או "מדינת כל תושביה." נתנינהו והמתנחלים "המתונים" מזדנבים לא רחוק מהם, הם היו רוצים במודל דרום אפריקני של אפרטהייד. רעיון המדינה הדו לאומית זוכה לתאוצה. גם ערביי ישראל וחלק גדול של הפלסטינאים רוצים בו, וכן הוא נהנה מתמיכת חלק מהשמאל בארופה, מקצתו אנטישמי. אם לא תוקם על ידינו מדינה פלסטינית במהירות הימין והחמאס יצליחו. אפשר וכדאי כבר ללמד ערבית מדוברת בלהג ארצישראלי.