עדה יונת ורוזלינד פרנקלין
עדה יונת זכתה בפרס נובל
בשל פיענוח מבנה הריבוזום. ריבוזום הוא החלק בתוך התא שמשמש יצרן החלבונים לפי פקודת הגרעין הגנטי. במולקולת המים, לשם השוואה, שלושה אטומים, ואילו בריבוזום מאות אלפים אטומים. יונת השמשה בשיטות קריסטלוגרפיות בדיפרקציה של קרני רנטגן. לעבודתה בחרה בחיידק המצוי בים המלח מתוך הנחה שתאים כאלה בשל עמידותם בים המלח הם יציבים. גבישי הריבוזום התקבלו לאחר קירור של מאה תשעים וחמש מעלות צלסיוס מתחת לאפס.
ציון שלושת הזוכים בפרס לפי סדר אותיות בשפה האנגלית מסתיר את הראשוניות של יונת. שותפיה לפרס אף שעשו עבודה חשובה בפירוט ש
לושת החלקים של הריבוזום הסתמכו והמשיכו את עבודתה של יונת.
זכייתה של יונת מזכירה קריסטלוגרפית יהודיה בריטית שלא זכתה בפרס. רוזלינד פרנקלין הקדימה ככל הנראה (ביום אחד!) את גילוי המבנה של לפחות חלק ממולקולת הדי. אן. איי, את ווטסון וקריק, אף שלא הבינה את החשיבות של המבנה לתא ולחיים. ווטסון, קריק ווילסון שהכירו אותה והשתמשו במקצת מתוצאותיה, זכייני פרס נובל, לדעת האקדמיה השוודית החשוב שבהם, בשנת 1962 הזכירו אמנם בפירסומיהם את רוזלינד פרנקלין, אולם לדעת רבים הקרדיט שניתן לה היה מועט מדי, בין היתר בשל היותה אישה. פרנקלין נפטרה בשנת 1958 בהיותה בת 37 . 
פרס נובל ניתן רק למדענים בעודם בחיים. היא הייתה אחייניתו של הרברט סמואל, הנציב הבריטי הראשון בארץ ישראל.
הפרסום המדעי של האקדמיה השוודית על הפרס לעדה יונת, מתחיל במבנה הגרעין ובעבודתם של ווטסון וקריק, ומזכיר בקיצור נמרץ, אגב אורחא, גם את רוזלינד פרנקלין.
No comments:
Post a Comment