מבחינה כלכלית אין שום הבדל בין הטיוטא הראשונה לבין התקציב שאושר. התקציב מבטא עמדות כוח פוליטיות, שביניהן ובין מקרו-כלכה אין ולא כלום. עיני נלחם על האינטרסים של שולחיו. לא רק לטייקונים למיניהם יש אינטרסים, גם לשכירים יש כאלה. איש לא מתרעם כאשר נתניהו נפגש עם העשירים. הזעם כלפי "כניעתו" לעיני איננו מובן. בכסף מדובר רק בפרוטות. יש להניח שקיצוץ נכבד בביטחון היה תורם לכלכה. אולם, רוב מכריע של הציבור, פרט למיעוט אנטי ציוני צעקני, מתנגד לקיצוץ כזה. נתניהו סבר שהוויתורים המתוארים ככניעה וחזרה לביבי הישן הם פחותים ביחס לתוהו ובוהו של הפלת הממשלה ובחירות הדשות. אין בכך כל רע. הדבר המרכזי שחסר,לדעתי, בתקציב הזה, הוא תמיכה של ממש בחברות היי טק קטנות.
המיתוס של הקיצוצים, שהפך לפולחן, כעין דתי, אבד על הכלח בכל העולם, קשה להבין מדוע הוא שורד בישראל; בינו לבין כלכלה מודרנית אין ולא כלום. המיתוס הזה, כמוהו כעיקרן הקדוש שלא להעלות את מסי העשירים מביאים רק להעברה מואצת של ההכנסה הלאומית מהעניים לעשירים. |
|
No comments:
Post a Comment