אין להשוות את השואה לשום דבר אחר בהיסטוריה של עם ישראל. מה גם שאמרתו של מרקס שההיסטוריה שבגרסה המקורית הופיעה כטגדיה חוזרת על עצמה כפרסה, בוודאי נכונה גם כאן ועכשיו.
עם זה יש דימיון בין הברית האנטישמית בשנות השלושים ועכשיו. מוריס בלנשו נסתלק מתמיכתו ב"מרד" הסטודנטים ב-68 בגלל תמיכתו של השמאל הקיצוני בפסלטינים נגד ישראל. הוא הודה אמנם שאלה אינם אנטישמים אך הוסיף שאין הרבה הבדל בתוצאה ומעתה והלאה האנטישמים יכולים לסמוך על בעלי ברית שאינם כאלה. עוד אמר: "האין זה היפוך מוזר שמוכיח שהעדר אנטישמיות הוא פשוט לא מספיק?" ב-2009 פני הדברים הם אחרים. שתיקתו של השמאל על כל הרג של ערבים על ידי ערבים, למשל הרג 150 צליינים, ביניהם ילדים ונשים בעיראק לפני כמה ימים, שאיש לא מתיחס אליו, כיוון שהנקודה היהודית חסרה, רק מוכיח שההאשמות החוזרות ונשנות על חוסר "מידתיות" של ישראל אינן נקיות מאנטישמיות. |
|
No comments:
Post a Comment