| כל ארוע יוצא דופן דורש חקירה ובדיקה, כך בודאי גם מבצע צבאי רחב ממדים. אין פירוש הדבר שהמדינה צריכה להסתלק מאחריות שלטונית, לרוקן את החקירה העיתונאית מתכנה ולסמוך רק על חקירה משפטית ”בלתי תלויה“. ועדות חקירה כאלה, גם הן מתמנות על ידי הממשלה או הכנסת וחבריהן הם תוצאה של שקלא וטריה פוליטת שבה ההרכב אמור לייצג אינטרסים פרטניים כגון ”המנהיגים הנאשמים“, הצבא, גופי מודיעין וכיוצא בהם. ההיזדקקות לועדות כאלה גם מחלישה את מערכות המשפט שכן היא מחזקת את הטענה שזו לעומת כל יתר עם ישראל הם דבר והיפוכו ויש בה תימוכין לפרידמניציה. וועדת ווינוגרד הייתה אמנם אחד הדברים שהביאו להכנה טובה של הצבא בעופרת יצוקה, אולם לא לשום תוצאה פוליטית או משפטית. המדינה והעיתונות בוגרים לבחון את תוצאות המלחמה וביניהם אזרחים ברצועה בלא דמעות תנין של התקשורת הזרה על יחסו של צה“ל אליהם. העיתונאים האלה ”שוכחים“ שמיד לאחר שחמאס כבש את עזה, היה ביכולתם לשהות שם מבחינתה של ישראל ככל שרצו, מפחד חטיפות הם עזבו את המקום. במלחמה כיוון שסברו שהגנת צה“ל תעמוד להם, מיהרו לזעוק חמס. לפי כללי עיתונאות היו צריכים להזכיר את הדבר בכתיבתם |
|
No comments:
Post a Comment