אובמה אכזב את את השמאל הפוסט ציוני. ישראל והפלסטינים לא היו החלק היחיד של נאומו ולא המרכזי שבו. יתר על כן, שומו שמים, אובמה דרש גם מערבים למלא את חלקם. הוא גם דיבר על השואה והכחשתה ושלל עמדת היסוד של המדיה הערבית, גם במדינות וארגונים "מתונים". התקוות שאובמה יסלק את נתניהו נמוגו כלא היו. עתה יש תקווה חדשה, לא יאומן כי יסופר, התקווה היא ביבי. לא רק אובמה, גם ביבי ידרוש מערבים את חלקם. באופן מעשי, החידוש הגדול של אימוץ נוסחת אולמרט-בוש והפיכתה לצעד אמיץ של אובמה-נתניהו יביא לתוצאות דומות לאלו שהיו. כפי שסאדת וחוסיין הראו השלום תלוי קודם כל בערבים. בלא צעדים כשלהם הציבור בישראל לא יתמוך בשום וויתורים, יהיה ראש ממשלתם מי שיהיה. כך או כך, הנאום של ביבי נדון גם עם האמריקנים. יאמר ביבי מה שיאמר, התגובה האמריקנית תהיה שנאומו הוא צעד חשוב קדימה, אבל לא מספיק. |
|
No comments:
Post a Comment