עמדותיו של נתניהו, תירוץ או לא, לא נשתנו לאחר הבחירות, בוודאי שלא הוקצנו. המקום הנאות להתווכח איתן היה לפני הבחירות. רוב הציבור העדיף את נתניהו על פני האחרים. העיתונות גם כן תמכה בו למעשה. היא גרמה, יחד עם ברק לפיטורי אולמרט, ופסלה את ברק על שאינו שמאלי מספיק. השמאל הקיצוני תמך גם כן, כיוון שסבר שנתניהו יפול מהר וה"רע" יביא ל"טוב"; אחרכך קיווה שאובמה לא נבחר להיות נשיא ארה"ב אלא בובה של המיעוט האנטי ציוני, שיכפה את הפיתרון על ישראל.
עמדותיו של נתניהו ברורות למדי ואין הוא זקוק לתירוצים שרק, לדעתם הם, העיתונאים יודעים לפענח. הפלסטינאים, כדרכם הם אלה שצריכים לשכנע, לא את אובמה ולא את נתניהו, אלא את הציבור בישראל שהם רוצים בשלום, שיש להם מנהיגות, שהם רוצים שתי מדינות ולא שלוש, ולתת ליהודים סיבה טובה אחת, מדוע ישראל צריכה להיענות לדרישה מדרישותיהם. |
|
No comments:
Post a Comment