| אמירה הס חושבת שהשיחות בין חמאס לפתח הן "רציניות". אם כך הדבר זו היא התפתחות טובה. אם תהיה לפלסטינים הנהגה מאוחדת גם הם וגם ישראל יוכלו לקדם את האינטרסים של עצמם. פוליטיקאים בכל מקום, אפילו הם מחמאס, שואפים קודם כל לכוח שלטון, אין הם מתרשמים במיוחד מתקוות חסרות שחר של השמאל והניאו-ליברלים. אוהדי הפלסטינים מאוהבים ב"כיבוש" ושוכחים שישראל לא כבשה את השטחים מפלסטינים אלא מירדן ומצרים. אדרבא, ה"כיבוש" הזה הוא שיצר את התנועה הלאומית הפלסטינית. לפלסטינים יש עכשיו חלון הזדמנות להקים מדינה. מדינה כזאת לא תשלול מהם את האפשרות לחלום על "שחרור פלסטין כולה" ועל זריקת היהודים לים, בלא קשר על מה שיחתמו. אם הם מסוגלים לשלוט במדינה של עצמם זו איוולת שלא להקימה, יהיו גבולותיה כפי שיהיו. כאשר דובר על חלוקה, תומכיה היו מוכנים להקים מדינה אפילו על ממחטה. התנועה הרביזיוניסטת רצתה רק את שתי גדות הירדן. מפא"י היתה זו שצדקה. הפלסטינים הלכו לאוסלו מפחד מפני העליה הרוסית. בדיעבד אוסלו היטיבה אתם כיוון ששימשה תשתית לאפשרות הקמת מדינה פלסטינית. |
|
No comments:
Post a Comment